פיברומיאלגיה (שנקראת גם תסמונת העייפות הכרונית) היא מחלה שגורמת כאבים ורגישות למגע, וגם לעייפות, בעיות שינה ובעיות משניות (או ראשוניות) של דיכאון וחרדה. לחצים נפשיים מהווים לפעמים טריגר למחלה ובדרך כלל לחצים כאלה גם מחמירים את הכאבים. תופעות נוספות קיימות לפעמים - קשיי עיכול (מעי רגיז, רפלוקס וכו) , תכיפות במתן שתן, כאבי ראש, כאבי אגן כאבי גב בעיות בלסת ועוד
לא קל לאבחן פיברומיאלגיה, אין בדיקות שמצביעות על המחלה, אם כי בדיקות דם יכולות לעזור בכך שישללו מחלות דומות. האבחון דורש תמונה כללית ולא רק התייחסות למספרם ומיקומם של נקודות כאב רגישות בגוף.
המחלה פוגעת בעיקר בנשים ויכול להתפתח גם בגיל צעיר מאד (שנות ההתבגרות ואף קודם לכן), ויש סיכון רב יותר למי שסבלה מדלקת פרקים.
הטריגר למחלה לא ברור, יש כנראה רקע גנטי, לפעמים המחלה מתפתחת אחרי פציעה ואחרי לחץ נפשי ממושך שגורם לשינוי בחילוף חומרים ובתקשורת בין הגוף והמוח (עצבי עמוד השדרה)..
אין תרופה קונוונציונלית למחלה (זאת אפילו איננה נחשבת מחלה אלא סינדרום –מקבץ של תופעות).הרפואה הקונוונציונלית יכולה להקל לפעמים, על ידי שימוש בנוגדי דלקת, נוגדי דיכאון, כדורי שינה ועוד. לעומת זאת ההומיאופתיה חותרת לרפא ולנגוע בסיבה למחלה. גם אם קיבלת אבחון של פיברומיאלגיה דפוס הסימפטומים שלך יהיה שונה משל אדם אחר . הדפוס הייחודי הזה יוביל למציאת התרופה עבורך.
למשל: מטופלת שמתלוננת על כאבים אותם היא חווה כחבורות, והתחושה שהיא מתארת בגוף היא של נוקשות, המגע עם המזרון קשה לה כך שהיא לא מוצאת תנוחה נוחה במיטה והשינה נודדת. המחלה התחילה בעקבות נפילה ממקום גבוה. היא קבלה בשלב ראשון ארניקה שהקל מאד על הכאבים ואפשר שינה הרבה יותר טובה. ההרגשה שלה השתפרה מאד. את הארניקה לקחה במשך כמה חודשים בתדירות של פעם בשבוע, והרגשתה הלכה והשתפרה. היא רצתה להמשיך בטיפול בנושאים נוספים שהטרידו אותה, ולאחר שהושגה בהירות לגבי נושאים אלה הוחלפה התרופה, השיפור הלך והעמיק.. בהמשך הטיפול התברר גם ההקשר בו נפלה ומשמעות הנפילה כביטוי לאכזבה שהרגישה בגלל אי קידום בעבודה אחרי מאמצים שהשקיעה.
(יש דוגמא באתר לגבי התנהלות הטיפול והניסיון לרדת לשורש הבעיה– בצד הנפשי
בפרק – מהקליניקה, תיאורי טיפולים - טיפול בכאב גב)
מטופל אחר סבל מכאבים בגפיים. הכאבים הוחמרו מאד כשמזג האויר התקרר, והיה לח וגשום והרגיש הרבה יותר טוב בחמסינים. לפעמים היו בעיות בעיכול ולפעמים היתה פריחה באזורים שונים. זה דפוס שהוביל לבחירת תרופה שנקראת דולקמרה. (בנוסף היה גם אפיון נפשי שהוביל אף הוא לבחירת התרופה). התרופה ניתנה שלש פעמים בשבוע ובהדרגה הסימפטומים נעלמו. הסימפטומים יחזרו אם המטופל לא יחזור על לקיחת התרופה ההומיאופתית, אבל במהלך הזמן ואחרי מספר חזרות על לקיחת התרופה,הוא יגיע לאיזון והתרופה כבר לא תידרש, וזה בניגוד לתרופות הקונוונציונליות שאמנם מקלות על הסימפטומים אבל לא מרפאות את המחלה, ועם הפסקת לקיחתם המצב חוזר לקדמותו
הרפואה הומיאופתית -בת מאתים שנה -משתמשת בתרופות ממקור טבעי. העיקרון הוא גיוס יכולת ההגנה של הגוף כנגד לחצים מסויימים שהוו את הסיבה להופעת הסימפטום. סימפטומים הם דרכו של הגוף להתגונן בפני אותם הלחצים. (התרופות ההומיאופתיות מיצגות את הלחץ - בדומה לחיסון שמייצג מחלה ומעורר את הגוף לפעול כנגדה). ובדומה לחיסון הרפואה ההומיאופתית מגרה את הגוף להתגונן. הגישה ההומיאופתית תמיד מתיחסת למכלול של "בעיות" או סימפטומים, ולכן תתיחס למכלול הסימפטומים הספציפי של כל פצינט החולה בפיברומיאלגיה. תותאם לכל אחד תרופה הומיאופתית שונה לאנשים שקבלו אבחנה זהה, וזה לפי דפוס המחלה האופייני. צירוף הסימפטומים הייחודי לאדם החולה בפיברומיאלגיה מכוון למציאת התרופה. תרופה הומיאופתית אינה סותרת כל תרופה קונוונציונלית אחרת, היא עובדת במישור אחר.
אורנה מיכלוביץ RCHOM הומיאופתית קלאסית מוסמכת, חברת אגודה ורשומה במשרד הבריאות (בעלת הכשרה בפסיכולוגיה (תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית), מרצה (עשר שנים בבית ספר מקצועי להומיאופתיה קלאסית בירושלים - דר סוזן קליינברגר) מנחת מתמחים מנהלת פורום בהומיאופתיה בפורטל אמא-אדמה, עובדת בתל אביב ובירושלים עם ילדים ומבוגרים בטיפול בבעיות גוף ונפש 0544531676
